היכרות עם המטופל, הרקע האישי והקשיים המרכזיים. זיהוי הסימפטומים, דפוסי ההתנהגות והאמונות המגבילות. הגדרת מטרות טיפול ברורות ומדידות (למשל: הפחתת התקפי חרדה, שיפור איכות השינה)
המטפל מסביר למטופל את עקרונות CBT: הקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגות. הדגשת החשיבות של תרגול עצמי ("שיעורי בית") כחלק בלתי נפרד מהטיפול. מתן כלים להבנת מעגלי חרדה, דיכאון או קשיים רגשיים אחרים.
עבודה על מודעות: רישום מצבים יומיומיים ותגובות רגשיות. הבחנה בין מצב אובייקטיבי לבין הפרשנות האישית. זיהוי דפוסים קוגניטיביים כמו הכללה מוגזמת, חשיבה דיכוטומית או קטסטרופליזציה.
בירור אמונות שורש (Core Beliefs) שמובילות לקשיים. שאלות מנחות ו"תשאול סוקרטי" פיתוח חלופות מציאותיות ומסתגלות יותר לחשיבה ועיגון מחשבות אדפטיביות
חשיפה הדרגתית למצבים מעוררי חרדה תוך שימוש בכלים של ויסות רגשי. תרגול מיומנויות חדשות – פתרון בעיות, תקשורת אסרטיבית, טכניקות הרפיה. חיזוק התנהגויות מסתגלות באמצעות חיזוקים חיוביים.
המטופל מקבל משימות לתרגול מחוץ לחדר הטיפולים. התרגול מאפשר הפנמה והעברה של הלמידה למציאות היומיומית. בדיקת המשימות בתחילת כל פגישה כדי לחזק מוטיבציה ולדייק את התהליך.
בחינת התקדמות בהתאם למטרות שהוגדרו בתחילת הטיפול. זיהוי תחומים לשיפור נוסף. התאמת הטיפול לצרכים המשתנים של המטופל.
סיכום הכלים שנלמדו במהלך הטיפול. בניית "ארגז כלים אישי" להמשך. תוכנית מניעה של חזרה לאחור (Relapse Prevention) – זיהוי סימנים מוקדמים וחזרה לשימוש בכלים.
