ביון אחד מאבות הפסיכואנליזה המודרנית, תיאר תופעה שבה אדם מתקשה לשמור על קשר עם חוויה רגשית, מחשבה או אדם אחר - ומעדיף "להתקיף" את החיבור הזה.
מה הכוונה ב"התקפות על חיבורים"?
כאשר אדם חווה רגשות קשים כמו כאב, תלות פגיעות, אשמה הוא עלול "להתקיף" את האפשרות להבין או להרגיש את אותם רגשות או את הקשר עם האדם שמפגיש אותו עם אותם רגשות.
במקום להתמודד עם הקשר בין הרגשה או האדם הוא מנסה לפרק את החיבור בכל מני דרכים לרבות בלבול, ציניות, שתיקה או דחייה של עזרה.
למה זה קורה?
התקפות על חיבורים נובעות מפחד מהתלות ומהפגיעות שבקשר.
כאשר אדם למד שחיבור עלול להביא לכאב הוא עשוי להגן על עצמו על־ידי ניתוק גם אם הדבר גורם לבדידות.
המשמעות בטיפול
ביחסים טיפוליים, התקפות כאלה יכולות להופיע ברגעים שבהם המטופל "לא מצליח לחשוב", "לא יודע", "הקטנה/ הפחתת ערך", שוכח, מבטל או מתנתק. הפגיעות והחשש מחשיפה עלולה להביא למנגנונים אילו.
המטפל מצדו נדרש להחזיק את הקשר ולנסות להבין יחד עם המטופל מה מתרחש, באופן זה נוצר קשר מטיב ותיקון של הקשר שבו חווה בדידות או קושי לסמוך.
כלומר, דרך העבודה על החיבורים - בין מחשבה לרגש ובין המטפל למטופל - נבנה מחדש אמון ויכולת להיות בקשר אמיתי.
הערות
